- בסר
- בְּסַרch. sam(בסר II to be glad). 1) Part. בְּסִיר m., בְּסִירָא f., pl. בְּסִירָן in the early stage of ripening. Targ. Y. Ex. 9:34 סערייא … בסירן Ar. (ed. סרתא … כסידא, כסירא, read בסירא; h. text אביב). 2) to be cheerful; v. בְּשַׂר.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
